החלטה בתיק מ"י 32047-07-12

בקשה למעצר ימים לפי סעיף 17(ד)   לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996). הבקשה היא להאריך את המעצר ל- 5. ימים. הוגשה הצהרת תובע.

על פי הבקשה המשותפת שהוגשה נגד שלושת המשיבים, הוגשה הצהרת תובע על כוונה להגיש נגדם כתב אישום, ובקשה למעצר עד תום ההליכים. כאשר החשדות הם תקיפה הגורמת חבלה של ממש, חבלה במזיד ברכב וירי מנשק חם באזור מגורים.

הרקע הוא סכסוך על מגרש בין המשיבים שהם שני אחים ואביהם (המשיב מספר 3), לבין בת דודה על מגרש.

הסנגור מפנה את בית המשפט לכך כי המתלוננת חוזרת ומתלוננת אותן תלונות והמשטרה לאחר הליכים ראשוניים איננה מגישה כתבי אישום ונטען שהמשיבים כל פעם מוצאים את עצמם בחזקת עצורים בגין אותן תלונות שווא.

לגבי המשיב מס' 1 נפתח תיק בפברואר 2012 על חשדות של החזקת נשק שלא כדין, איומים, תקיפה סתם, הזיק לרכוש במזיד, ירי מנשק חם, וכן עבירה נפרדת בתיק נפרד של החזקת חלק, אבזר תחמושת ועל כך הוגש כתב אישום (ת"פ 56643-02-12). תיק נוסף משנת 2004 שנפתח ונסגר ללא הגשת כתב אישום הוא בשנת 2004 שהוא תגרה במקום ציבורי.

לגבי משיב זה כתב האישום הפתוח הוא בגין החזקת מחסניות ותחמושת (ת"פ 56643-02-12). התיק מחודש מרץ שבו לא הוגש כתב אישום הוא על כך כי ביום 28.2.12 המשיב איים על אדם אחר בחורה, תוך שהוא מחזיק בנשק שלא כדין, לאחר מכן הוא גם י רה מהנשק וגם זרק אבנים על אותו אדם ועל ביתו. דיון זה היה בפניי, בהמשך לדיון ראשון בפני כב' סגנית הנשיא השופטת בית אור. העולה מהפרוטוקול של כב' השופטת בית אור מיום 1.3.12 הוא כי מדובר באותו סכסוך. (עמ' 1 לפרוטוקול מיום 1.3.12). למחרת המדינה ביקשה שחרור בתנאים. (מ"י 392-03-12).

לגבי המשיב 2 הרישום הפלילי הוא כי קיים מב"ד של איומים וחבלה במזיד ברכב ממאי 2012 והוגש על כך כתב אישום ב- 4.7.12. כמו כן ישנו תיק שגם בו לא הוגש כתב אישום של תקיפה סתם והיזק לרכוש במזיד. תיק נוסף מ- 2.5.12 של איומים נסגר מחוסר ראיות. תיק נוסף הינו מ- 2010 של כליאת שווא ותקיפה סתם.

פתחתי את הבקשה שהוגשה נגד משיב זה בחודש מאי 2012 (תיק מ"י 5264-05-12) והחשדות הן איומים על המתלוננת בכך שהמשיב אמר שישרוף לה את הרכב, כאשר מדובר בסכסוך ארוך טווח.

לגבי המשיב 3 האב ח., ישנם לא מעט תיקים שנפתחו ונסגרו בהעדר עניין לציבור. כאשר האחרון והחדש ביותר הוא משנת 2009 של תקיפה סתם.

מחומר החקירה עולה שישנה עדות ראיה לגבי החשד לחבלה במזיד ברכב מבחינת המשיב 1. מדובר בראיה לכאורה. אותה עדות גם כן מבססת לגבי המשיב 1 את החשד לתקיפה הגורמת חבלה של ממש.

לגבי משיב 2 אותה עדה איננה תומכת בחשדות כנגד המשיבים 2 ו- 3. התמקדתי בעדה זו לאור טענת ב"כ המשיבים וכן הפירוט לעיל של תלונות קודמות. גרסתה מחזקת לכאורה את גרסת המתלוננת. עדותה כוללת את אשר כוללת ואיננה כוללת מה שלא מופיע שם. לפיכך הביסוס כנגד המשיבים 2 ו- 3 הוא בעייתי מבחינת הביסוס שלו לצורך הבחינה של ההליך הבא שהוא ההליך של בקשה למעצר עד תום ההליכים.

המשיב 1 קושר את עצמו לחשד של חבלה במזיד ברכב, וגם לכך יש גם עדות נוספת. לפי הסיכום של התיק גרסת האחות נתמכת על ידי עדה חיצונית גם כן. דהיינו העדות הקושרת את המשיב 1 אך לא את המשיבים 2 ו- 3.

בהליך זה נבחנת הבקשה לגופה, והעובדה שההליך הוא שלב המעבר בין הליך מעצר הימים לבין הגשת כתב האישום אינו משחרר את בית המשפט מבחינת חלופה.

הסנגור הציע כחלופה ערבים ראויים, כולל השייח אשר לקח על עצמו גם לנסות לפתור את הסכסוך. הערבים המוצעים הם מחוץ לחורה, היכן שהסכסוך מתנהל.

לגבי המשיבים 2 ו- 3 בהעדר ביסוס ראייתי ובהעדר עבר פלילי, אני משחררת אותם בתנאים המצטברים הבאים, לכל אחד:

1.         התחייבות  עצמית ע"ס של 15,000  ש"ח.

2.                  ערבות צד ג' על סך של 10,000 ש"ח לכל אחד מהערבים הבאים: מר ט.ע.; מר ט.נ.; מר א.ס.

3.         המשיבים 2 ו- 3 ישהו בתנאים מגבילים של 24 שעות בכתובת של הערב מר ט.ע. עד ליום 26.7.12 בשעה 15:00.       

4.         המשיבים 2 ו- 3 יהיו רשאים לצאת בלווי אחד הערבים לפגישה שתואמה מראש עם שירות המבחן, עם עורך דינם, על פי הזמנה בכתב. המשיבים יהיו רשאים לצאת לטיפול רפואי בליווי הערב/ים על פי הזמנה מראש או  למד"א או חדר מיון במקרה דחוף. יצאו המשיבים לטיפול רפואי דחוף יודיעו על כך הערבים לתחנת המשטרה תוך 24 שעות. המשיבים ידווחו לתחנת המשטרה מראש על יציאה לפגישות מתואמות עם שירות המבחן או עם עורך הדין.